האגודה שמה לה למטרה לקדם מחקר ושיח ביקורתי סביב סוגיות מרכזיות בחינוך בעידן הגלובלי, מתוך נקודות מבט דיסציפלינריות מגוונות, ובהן הסוציולוגיה, האנתרופולוגיה והפסיכולוגיה של החינוך, לצד תחומי הוראה ולמידה, כלכלת חינוך וחקר מדיניות. שילוב פרספקטיבות אלה מאפשר ניתוח מורכב של תופעות חינוכיות, ומסייע בפיתוח הבנה תאורטית ואמפירית של תהליכים חינוכיים בהקשרים משתנים.

האגודה מעודדת מחקרים הבוחנים יחסים, מתחים והשפעות הדדיות בין הקשרים מקומיים, מדינתיים ובינלאומיים, ובפרט סוגיות בעלות ממדים גלובליים. בין תחומי העניין המרכזיים נכללים מדידה והערכה, תהליכים ניאו־ליברליים במערכות חינוך, חינוך לאזרחות גלובלית ולשלום, חינוך בהקשרי קונפליקט והגירה, חינוך לזכויות אדם, וכן סוגיות של מגדר, דת, רב־תרבותיות ורב־לשוניות.

חזון האגודה הוא לבסס קהילה מחקרית ביקורתית ודינמית בתחום החינוך ההשוואתי בישראל, התורמת לדיון ציבורי מושכל בשאלות של חינוך, שוויון וצדק חברתי.

האגודה הישראלית לחינוך משווה (ICES), נוסדה בשנת 1986 באוניברסיטת בר-אילן על-ידי פרופ’ יעקב עירם והתקבלה כחברה באגודה העולמית לחינוך משווה (WCCES) בשנת 1989. הסדנה הבינלאומית "חינוך בינלאומי והשוואתי”, שהתקיימה באוניברסיטה העברית בירושלים ביוני 2013 בהשתתפות חוקרים בעלי שם עולמי מקהילת החינוך המשווה, הייתה הצעד הראשון בחידוש פעילותה.